יום ראשון, 2 בינואר 2011

בלוג סיום

בלוג סיום,וואו...
קודם כל אני רוצה להודות לכל המגיבות המקסימות.
תודה רבה וענקית שהרי בלעדיכן לבלוג אין זכות קיום (לא....)
לגבי הריפלקציה: האמת שבהתחלה פחדתי מאוד, הניסיון שלי עם קורסים מקוונים ברובו שלילי.
אולם עם הזמן התבדתי ונושא הבלוג הפך לחביב יותר ומאתגר.
בחירת הנושא עזרה לי במיקוד והקלה עליי מאוד.  מכיוון שכתבתי על מה שאני אוהבת.
 אילו יכולתי הייתי כותבת עוד.
יותר מכל אהבתי את התגובות מכיוון שהרגשתי שהן משאירות אותי בקשר עם העולם. הרגשתי שאני לא לבד.
ההרגשה הזו גרמה לי לערער לא מעט בחשיבות המחשב בחיינו ובחיי ילדינו. אילו שאינם מכירים עולם אחר.
האם גם הם מרגישים בדידות כזו כשהם יושבים מול המחשב... האם גם להם חשובה החברה מסביב...
במבט על הפוסטים שלי ניתן לראות את התהליך שעברתי.
החל מכתיבה מורחבת למצומצמת, הוספת קישורים תמונות וכו'.
בהתייחס למאמר של ג'יל סלומון (2002) נראה כי אני באזור שלב שלוש. (כך שיש לאן לשאוף)
לגבי כתיבת תגובות לחברות הקורס אני חושבת שזה היה קצת קשה- הבלוגים היו מעניינים מאוד וקשה לבחור למי להגיב ומתי. אני חושבת שאם היינו מחלקים לקבוצות מיקוד לפי נושאים היה יותר קל להתעדכן.
 ולסיום:
מצגת יפיפיה על ארץ ישראל ושיר שפשוט אי אפשר היה לוותר עליו.
להתראות בפוסט הבא.....





אין תגובות: